Skip to content

קשר שנת תשע”ד-ע”ה לביאת הגואל הרב ברוך מארגוליות

February 4, 2015

א’: מצינו בגמ’ ומדרשים ובכמה מספרי גדולי ישראל הראשונים ואחרונים, חישובי קצין, שמחשבים את קץ גאולה

העתידה ע”פ רמזי פסוקים ולפעמים גם ע”פ קבלה מרבותיהם1 (כמובן ע”ד הדרוש, ורק כתקוה ותפילה שאכן הקץ יהי’

בשנה זו) ובמיוחד ראינו את ההנהגה הזאת אצל כ”ק אדמו”ר זי”ע שהרבה ללמוד איך שזמן זה במיוחד קשור לביאת

גואל צדק.

כאן ננסה להביא כמה רמזים להסביר איך שהגאולה קשורה עם העשור הע’ (ובנוגע לעניננו שנות תש”ע-ט),

ובמיוחד בשנת תשע”ד, ואיך שהלימודים הקשורים לשנת ע”ד יכולים לחול גם על שנת ע”ה.

ב’: נתחיל בהסברת הקשר שבין מספר ע’ למשיח (ובנוגע לענינינו, העשור השמיני שבו אנחנו נמצאים) וכדלקמן:

1: אחד המילות המתחילות עם האות ע’ היא המילה “עטרה” – כתר. הקשר שבין כתר (עטרה) לגאולה נבין

מהמילים בפזמון לכה דודי “בואי בשלום עטרת בעלה” ומוסבר על זה שהגאולה תבוא כשבני ישראל -בסוף האלף

השישי- ישלימו לברר את הרפ”ח ניצוצות שנפלו בשבירת הכלים ממלכות דתוהו לבי”ע. היינו שהמלכות תהי’

כתר (עטרה) לז”א, וזהו “בואי בשלום עטרת בעלה” שהמלכות (דתוהו) נהפך -ע”י עבודתינו בבירור הרפ”ח

ניצוצות- להיות כתר (עטרת) לז”א (בעלה).

2: עוד קשר בין הכתר (עטרה-ע’) לגאולה הוא כי הרמח”ל מסביר שבית ראשון הוא כנגד ספי’ החכמה, בית שני

כנגד ספ’ הבינה, ששניהם חלק מסדר השתלשלות ולכן היו רק למשך זמן מוגבל. משא”כ בית שלישי העתיד לבוא

הוא בדרגת הכתר ולכן יאיר שם הארת י”ג מידת הרחמים ששייכים לדרגת הכתר (וזה בא ע”י עבודתינו בבירור

המלכות כדלעיל).

3: עוד קשר בין אות ע’ לגאולה יכולים ללמוד מהפירוש המיוחד על “אנא בכח” שיש בו מ”ב אותיות כמ”ב

המסעות שבמדבר שמסמלות את המסעות שהנשמה עוברת מהתחלת הירידה עד לתכלית המטרה2. וחוץ

מהקשר הכללי שבין “אנא בכח” לגאולה, רואים את זה במיוחד בקשר עם אות ע’: הראשי תיבות החמישי הם

“חק”ב טנ”ע” וא’ הפי’ בזה הוא “חתום,קץ,בו,טמון,נסתר,עין” ומסביר האלטער רבי בלקו”ת (פ’ ואתחנן) את סודו

של הע’ שהוא עניין בירור הרפ”ח ניצוצות לקדושה.

4 3: מצינו שהצדיק והנשיא מעלים את ה”ע” שבשמע ישראל שבתפילותינו לשם ס”ג (כי הע’ מסמל את הרפ”ח

ניצוצות מתוהו). שם ס”ג מכונה אזניים דא”ק כי הוא בדרגא כ”כ נעלית שאינו משפיע כמו הפה אלא רק מקבל

את תפילותיהם ותשובתם של ישראל כמו שאוזן רק שומעת ואינה משפעת שום דבר. ומזה רואים עוד קשר שבין

1רס”ג (ס’ האמונות והדעות מאמר ח’), רמב”ם (אגרת תימן). רש”י סוף דניאל, הרמב”ן (בראשית ב, ג), רבינו בחיי, ראה

האברבנאל בס’ מעיני הישועה

2 ראה לקו”ת פ’ מסעי ומאמרי שנת תשמ”ד

3 (בהבא לקמן ראה: אג”ק כ”ז-כ”ח, לקו”ת פ’ ואתחנן ושער היחוד פרק ט”ו) אות ע’ ומשיח, כי משיח יבוא דוקא ע”י תשובתם של ישראל (כמו שכתוב ברמב”ם “סוף ישראל לעשות תשובה

ומייד הן נגאלים” וראה עוד באגה”ת סוף אות י’ ואגה”ק אות ד’).

ג‘:ועתה נעבור לרמזים בקשר שבין מספר ושנת (תש)ע“ד והגאולה,

1: ב’ האותיות הגדולות שבפסוק “שמע ישראל” הן ע ו ד כמספר שנת תשע”ד. וע”פ המבואר לעיל שענינו של

פרשת שמע קשור לגאולה, רואים כאן קשר ישיר בין מספר ע”ד לגאולה.

2: עוד קשר בין ה”שמע ישראל” למספר ע”ד, שתי האותיות האחרונות של הפסוק השני בשמע ישראל (ברוך שם)

הם ג”כ עד (לעולם ועד). ומכאן עוד קשר בין מספר ע”ד לגאולה.

3: בברכות ק”ש כשמגיעים למילים “והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ” (המדברים על הגאולה העתידה)

אוספים את הציציות ביחד, ואוחזים אותם עד מילת “לעד” (נאמנים ונחמדים לעד). וכך רואים עוד הפעם קשר בין

מספר ע”ד לגאולה.

אלא שמ”מ עברה שנת תשע”ד ועדיין לא נושענו, לכן חובה עלינו למצוא הסבר לזה שעניין הגאולה כפי שהוא

קשור למספר (ושנת) ע”ד הוא בעצם קשור לגאולה שאנחנו מצפים בשנת תשע”ה.

הקשר הזה יוכל להמצאות ע”פ העובדה שע”ד בשילוב עם א שווה למספר ע”ה.

ד‘: ובהקדם ענינו של אות א’,

המחבר בהתחלת ספרו שולחן ערוך אורח חיים בהלכות השכמת הבוקר מתחיל כך “יתגבר כארי לעמוד בבוקר

לעבודת בוראו”, וכך גם האלטער רבי בשולחן ערוך הרב (מהדורא קמא) מתחיל באותם מילים (אלא שמוסיף

המילה ית’).

אלא שבמהדורא בתרא שינה מלשונו הראשון וכך מתחיל אדה”ז את סעיף א “יהודא בן תימא אומר: הוי עז כנמר

וקל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים” ואח”כ ממשיך להסביר מה יכולים ללמוד מד’ בהמות

אלו. בכך הולך אחר הטור שגם מתחיל את ספרו בציטוט מהפרקי אבות עם המילים “יהודה בן תימא אומר וכו'”.

אלא שאם נדייק נראה שהאלטער רבי שינה כאן פרט מסויים (ולכאורה שינוי חסר תקדים), במקום לכתוב את

השם “יהודה” עם ה כמו שכתוב בפרקי אבות וכמו שמצטט הטור (וגם כך נכתב בכל מקום), משנה האדה”ז

ל”יהודא” עם א.

ולכאורה, כוונת האדה”ז היא לקחת את ה”ה” שביהודה ולחלקו ל”ד-א”. ע”פ החשבון שה’ יכול להתחלף

לד-י‘ (בניין מרחבי, היינו שרגל הה‘ נהי‘ י‘ והה‘ נשאר ד‘), או לד‘-א‘ (חשבון מספרי, היינו שד‘+א‘=ה‘).

ורמז להוספת הא’ לע”ד מובן מהתחלת שו”ע הרב מהדורא בתרא שם כותב רבנו בשם ר’ יהודא בן תימא “עז כנמר

הוא שלא להתבייש מפני בני אדם המלעיגים”. בזה קובע אדה”ז שהה’ יבוא כתוצאה מזה שנוסיף את הא’ על

הד’ (כחשבון המספרי) או הי’ על הד’ (כחשבון המרחבי).

ה’: אדמו”ר האמצעי (שער הייחוד ע‘ קכ: ) מסביר החילוק בין מלכות הד’ (שאין בו לגרמי כלום) ומלכות הה’: ד’

מייצג מלכות לפני קבלת גמילות חסדים, וה’ מייצג מלכות לאחר קבלת הגמילות חסדים.

וממשיך אדמור האמצעי (בשעה”י הנ”ל בצטטו את עמק המלך) לבאר את המילוי הייחודי שיש בשם ס”ג,

[ובהקדם, ששם הוי’ יכול להיכתב בד’ אופנים שונים, וכשממלאים אותו עם יודי”ן, נהי’ בגמטריא ס”ג] שמילוי

היודין מסמל את הצמצום שמשאיר הרשימו והמקום פנוי (יוד אות זעירא) בשם ס“ג, ומזה לומדים שעבודתינו היא

למלא את החלל הזה ע“י עבודתינו בקיום התורה והמצוות.ובאופן דומה בהחלפת אות ה’ עם א’ (יהודה-יהודא), האדה”ז מכווץ את הה’ בכדי לתת לנו את האפשרות למלא

אותו עם תוכן חיובי, הוא נותן לנו את האפשרות למלא את חלל הה’ ע”י עשיית טוב דוגמת גמילות חסדים ולימוד

התורה.

ו’: ע”י שנוסיף את הי’ לאחרי הד’ (כבניין המרחבי)בעשיית גמילות חסדים או בהוספת הא’ ליהודא בן תימא

(באמצאות החשבון המספרי), ניתן מרחב של שנה לגאולה משנת ע”ד לשנת ע”ה.

זה גם מסביר את פשר מילי כ”ק אדמו”ר זי”ע (בשיחת כ”ח ניסן תשנ”א) “אפי’ עשר; אפי’ אחד”, כנ”ל ששניהם

קשורים א’ עם השני במילוי הה’.

ויה“ר שהקאך בעניני משיח וגאולה בכלל ובקשר לזה אלינו בפרט ימהר את ביאת גואל צדק תומ“י ממש.

From → Uncategorized

Leave a Comment

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: